דור נ' בע"מ

פסק דין

זוהי בקשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן – בהתאמה - "הבקשה" ו"החוק"). המבקש עותר מלפני בית-המשפט להורות כי השיקים נשוא הבקשה, המפורטים בהודעות המשיב על הגבלת חשבונו, אשר מצורפות כנספחים א1-א4 לבקשה (להלן – "השיקים"), לא יובאו במניין השיקים שסורבו על-ידי המשיב מחמת שבחשבונו של המבקש אין כיסוי מספיק (א.כ.מ.).

עסקינן ב-49 שיקים בסכום כולל של 75,500 ₪, אשר הוצגו בפני המשיב לפירעון ביום 5.8.2009 וסורבו על-ידו מחמת שאין כיסוי מספיק בחשבון המבקש.

טענות המבקש

לטענת המבקש, כל השיקים נמסרו לידי מר עמירן ספיאשוילי (להלן - "ספיאשוילי" או "צד ג'"), לשם ניכיונם. בשל העובדה שספיאשוילי לא העביר למבקש את מלוא הסכומים שהתחייב להעביר, ואף סירב לדון עמו בנושא, הודיע המבקש לספיאשוילי כי הוא מבטל את השיקים. המבקש מוסיף, כי השיקים נמשכו לתאריכים שונים, אך הוצגו כולם על-ידי ספיאשוילי במועד אחד, בכוונה לגרום לכך שבמועד ההצגה לא תהא יתרה מספקת בבנק לשם כיבודם. לטענתו, אף התברר לו בדיעבד כי השיקים הופקדו בשעה 12:40 כדי שלא תהיה לו אפשרות להתמודד עם העניין.

עוד טוען המבקש, כי בשל העובדה שהשיקים הוצגו לפירעון בסניף בו מתנהל חשבונו (שכן בסניף זה מתנהל גם חשבונו של ספיאשוילי), התקשרה אליו ביום הצגת השיקים לפירעון גב' אירית מיכאלי, עובדת המחלקה העסקית בסניף, וביקשה ממנו שיפקיד עד ערבו של אותו יום, סך של 75,000 ₪. הוא הבהיר לה כי אין ביכולתו להפקיד את הסכום בו ביום וכי יפקידו למחרת.

לטענת המבקש, הוא הפקיד למחרת בבוקר סך של 10,000 ₪, ולגרסתו, בהתאם להוראותיה של עובדת אחרת בבנק, גב' זיוה פארש, הוא יצא לגייס את יתרת הסכום, שכן זו אמרה לו שאם יפקיד את היתרה עד השעה 17:00, השיקים יבוטלו. לטענת המבקש, בצהרי היום הוא הפקיד בסניף המשיב ביפו 12,000 ₪ נוספים, וביקש לבטל את יתרת השיקים שהוצגו וטרם בוטלו על-ידו. פקידת הבנק התקשרה לסניף בלוד, בו מתנהל חשבונו, ובאישורה של גב' אלה ניאזוב, חתם המבקש על מסמכי ביטול השיקים.

המבקש טוען עוד, כי במהלך היום הוא עשה מאמצים כבירים לגייס את יתרת הסכום, ובסופם הוא הגיע לסניף בו מתנהל חשבונו, ובאמתחתו 55,000 ₪ נוספים. הוא ביקש להפקיד את הסכום כנגד ביטול השיקים. לאחר ההפקדה, הודיעה לו גב' פארש כי לא ניתן לבטל את השיקים וכי הוחלט שלא לכבדם מחמת א.כ.מ, וזאת על אף שהפקיד את הסכום כנדרש. המבקש טוען, כי לאחר שמנהל הסניף, מר אלי דלמידיגוס, התחמק ממנו והבנק חזר בו מההסכמות, הוא ביקש שיוחזר לו הסכום שהפקיד – אותו לווה בריבית גבוהה - על מנת להשיבו למלווה. הסכום הוחזר לו. המבקש גם ביטל אז את הוראות ביטול השיקים מאותו יום על מנת לחסוך את עמלות הביטול הגבוהות.

לטענת המבקש, לא הייתה זו הפעם הראשונה שהפקיד סכומי שיקים רק לאחר שהוצגו לפירעון כדי לאפשר לו לבטלם, והוא מציין דוגמאות נטענות לכך. הוא מבקש לבטל את הבאת השיקים במניין השיקים שסורבו על-ידי המשיב, לאור טענתו כי הבנק חזר בו מההסכמות ומההתנהלות שהייתה נהוגה ביניהם עד כה, ומדגיש כי הגבלת חשבונו העסקי גורמת לו נזקים רבים.

טענות המשיב

המשיב מאשר, כי המבקש מנהל את חשבונו בסניפו בלוד מיום 15.4.2004 תחת השם העסקי "א.ג.ש מרכז מומחים", וכי במסגרת החשבון הוקצתה למבקש מסגרת אשראי בסך 10,000 ₪. לטענת המשיב, עובר להצגת השיקים לפירעון, עמד חשבון המבקש ביתרת חובה בסך 10,212 ₪, ולאחר ההצגה, ביתרת חובה בסך 85,720 ₪. לפיכך, לא ניתן היה לכבד את השיקים, והם סורבו לתשלום מחמת א.כ.מ..

לטענת המשיב, אילו היו השיקים נשוא בקשה זו היחידים שסורבו בחשבון מחמת חוסר כיסוי ב-12 החודשים שקדמו למועד הצגת השיקים דנן לפירעון, לא היה החשבון מוגבל, לאור סעיף 2(א) לחוק הקובע תקופה מינימלית של 15 ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון. אלא שלטענת המשיב, בחשבון המבקש כבר היו רשומים שני שיקים קודמים שסורבו מחמת חוסר כיסוי: אחד הוצג ביום 1.9.2008 ואחר הוצג ביום 16.7.2009. קיומם של שני שיקים אלה יצר, לטענת המשיב, את רצף התקופה המינימלית הנדרשת של 15 יום ובכך הפך החשבון להיות חשבון מועמד להגבלה החל מיום 24.8.09 בהתאם לנדרש על-פי סעיף 2(א) לחוק. המשיב טוען, כי פרטי שני השיקים הראשונים שסורבו נמחקו על ידי המבקש בנספח א4 לבקשה. המשיב טוען עוד, כי לאחר יום 5.8.2009 סורבו לתשלום שיקים נוספים של המבקש.

עוד טוען המשיב, כי בהליך המוגש על-פי סעיף 10 לחוק אין נשמעת גירסתו של צד ג', אשר הציג את השיקים לפירעון וכי ההליך האמור עוסק רק ביחסים בין הבנק לבין הלקוח, במסגרת עילות מוגדרות בלבד. לשיטתו, "עילת הבקשה נוגעת ליחסי המבקש עם צד ג', עילה שאיננה כלולה בסעיף 10(א) לחוק" (סעיף 12 לכתב התשובה).

המשיב מוסיף, כי "לאור הגדרת 'שיק שסורב' בסעיף 1 לחוק, חייב הבנק להחזיר גם שיק שלגביו ניתנה הוראת ביטול כ'שיק מסורב' (אכ'מ) וזאת אם במועד ההחזרה לא היתה יתרה מספקת בחשבון... על כן מאחר והמבקש הגיע לסניף עפ'י הצהרתו רק בשעות אחה"צ ביום שלמחרת הצגת השיקים במטרה להפקיד כספים כדי 'להכשיר' את הוראת הביטול שנתן – לא ניתן היה באותו הזמן לבטל את סיבת סירוב השיקים כשיקים אכ'מ" (שם, סעיף 10).

עוד טוען המשיב, כי "אין למבקש טענה אמיתית כלפי הבנק, שהרי גם הוא מודה כי ניסיונותיו, יום אחרי ההצגה, לגייס כספים נועדו רק להכשיר את הוראת הביטול שחפץ לתת ביחס לשיקים אלה כדי שלא יוגדרו 'כשיקים מסורבים'" (שם, סעיף 11).

דיון והכרעה

ראשית, יש לומר כי אינני רואה להידרש לטענות המבקש כלפי צד ג', שכן עילות ביטול הבאתו של שיק במניין השיקים שסורבו על-פי סעיף 10 לחוק עניינן ביחסים שבין הלקוח לבין הבנק:

"... ללקוח אין על-פי הדין הקיים כל עילה לביטול הבאתו של השיק במניין השיקים, אם ביטולו נבע מביטול העסקה שמקורה באי-הספקת הנכס או השירות... תרופתו היחידה של הלקוח היא להימנע מעסקה כזו ועל כל פנים להותיר את חשבונו תמיד במצב בו לשיקים המוצגים לפירעון יהא כיסוי" (יובל אזני שיקים ללא כיסוי 368-367 (כרך א', 2001)).

רציונל זה חל גם לגבי עילת ביטול הבאתו של שיק במניין השיקים שסורבו, הקבועה בסעיף 10(א)(3) לחוק, שעניינה נסיבות בהן "ללקוח היה יסוד סביר להניח שהייתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהייתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם איתו":

"הדעה הרווחת היא כי היסוד הסביר מתמקד ביחסי הבנק והלקוח, ולא ביחסים בין הלקוח לבין צד שלישי. כפי שטעותו של צד שלישי אינה רלוונטית לצורך עילת הטעות בס'ק (1), אין במעשה או מחדל של צד שלישי כלפי בעל החשבון כדי ליצור יסוד סביר להנחה, כי על הבנק היתה חובה לפרוע את השיק" (כב' השופט יצחק עמית "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981" הפרקליט מד 449, 466 (1998)).